איזה קטעים מצחיקים

סיכום של שארית השבוע: הייתי במדור ולא עשיתי כלום, פרט ליום שישי בו פגשתי את שלמה. היי שלמה. אכלנו חומוס ואז ישבנו ודיברנו עד שהגיע האוטובוס שלי ואז הפסקנו לדבר, הלכנו לאוטובוס, נפרדנו ועליתי לאוטובוס. סך הכל היה כיף. ביום רביעי הלכתי לבר במיוחד כי שיעמם לי בעבודה ורציתי הפסקה והיא הבטיחה עוגיות. דיברנו על ל”ג בעומר ועל למה לא נהניתי בו והחלטנו שנמסד את “הפגישה השבועית של בר ועדן” אפשר לשים לב שבר נמצאת בראש רשימת האנשים המשתתפיo .ב”פגישה השבועית של בר ועדן” והסיבה היא ברורה..הפגישה הראשונה ביום שני הקרוב, בואו בהמוניכם.

יום אחד אני אפסיק לבכות על איך שהפורמט הזה של וורדפרס גרוע ואתקין וורד או משהו כזה, אבל עד ליום הזה אגיד שעכשיו נאבקתי לפחות רבע שעה בלהפוך את הטקסט למה שנקרא “מימין לשמאל”, חארות.

אתמול דיברתי עם שירה במשך 80 דקות והיה כיף. שבוע הבא יתאפיין בעזרת השם בלנסות להגיע לפסיכולוג, כנראה שזה יהיה קשה. השבועות הבאים שיגרמו לי להוציא מעצמי את כל הקקא שאני יכול להיות בשביל לא ליסוע למצפה רמון לשבועיים יהיו כנראה קשים יותר. אני כנראה אצטרך לשנן לעצמי את “המטרה מקדשת את האמצעים” למרות שאני אדם שמתנגד למשפט הזה באופן טבעי. כנראה שהמטרה היא גדולה בסדרי גודל מהאמצעים במקרה הזה, אז אולי זה יהיה בסדר. בכל מקרה, אם אני אצא אני רוצה לצאת עם המחשבה ששרפתי לעצמי את כל הדרכים והאפשרויות לא לצאת.

יש לי נושא שאני רוצה לדבר עליו שלא קשור לחיים המיידיים שלי, והנושא הוא האינפלציה המטורפת בדרישות להרשמה לדברים באינטרנט. אני אחדד, יש פורומים, והם קיימים, שבהם כל מה שאתה צריך בשביל להודיע הודעה זה Handle או שם. אתה נותן שם, אולי הוא צריך להיות ייחודי, ואז אתה יכול לעשות מה בראש שלך. בפינה השנייה, יש את הבנקים שמחליפים לך סיסמאות כל חודשיים ועושים את כל מה שאפשר בשביל שלא תיכנס לחשבון אם אתה לא מזוהה כמו שצריך. אין לי בעיה עם אף אחת מהקבוצות. יש לי בעיה עם פורומים עלומים וחסרי שם, שמנסים לדרוש ממך סיסמא עם 12 תווים, שיהיו בה גם אותיות וגם מספרים, שיהיה זיהוי עם האימייל ושבכל פינה שניה יש קפטצ’א שמנסה לבדוק אם אתה באמת בנאדם. סליחה פורום “משחקים זה החיים שלי” שאני חושב שאתם מגזימים והשתגעתם לגמרי. לפי דעתי המצב מתדרדר משנה לשנה. ולא עשיתי מחקר מסודר פרט לזה שאני כנראה נרשם לשירות אינטרנטי כזה או אחר בממוצע כל חודש מהחיים שלי, לא פעם אני מגלה שאני רשום לדברים שאני לא זוכר שנרשמתי להם פעם, ואני מצליח להיכנס כי אני חושב שיש סיכוי באיזהשהו עולם שאולי נכנסתי לשם פעם. אתמול מצאתי את האתר שהכי הגזים בקטע הזה. אתמול חיפשתי משחק מחשב ישן שלא זכרתי איך קוראים לו או באיזה קונסולה הוא היה, קורה לי המון, ורציתי להיכנס לפורום שאני אתאר לו את המשחק וחוכמת ההמונים תמצא לי את התשובה. אז כתבתי בגוגל בדיוק את זה “forum for looking old games you don’t remember their name” או משהו כזה, ויצא לי אתר שנקרא “classicanima” שבו יש אגף שמוכוון בדיוק בשביל זה. כמו כל פורום, אי אפשר סתם להודיע הודעות, צריך להירשם. אני מתחיל להירשם, נכשל פעם ראשונה הסיסמאות שלי לא תאמו, נכשל פעם שניה ומקבל את ההודעה הזאת:

Members may not use a free email address to register an account. This means no hotmail, yahoo, gmail or msn accounts. Free email accounts have been banned to prevent spam bots from signing up.

מה? באיזה עולם מעוות חי מי שתכנן את האתר הזה שנראה לו שהגיוני לחסום את ג’ימייל? כמובן שהקפטצ’א המטורפת, בין המוגזמות בחיי, שהייתה בסוף ההרשמה לאתר לא הספיקה בעולם הזה למנוע מבוטים להתחבר. כאנקדוטה אישית, אני פעם ניסיתי לחקור שבירת קפטצ’א, וזה מסובך בטירוף ובדרך כלל לא עובד. אבל בחיים לפעמים צריך לשבור קפטצ’ות בצורה אוטומטית או לפחות בצורה שתהיה שקופה למתכנת. הסינים הגדילו ראש ופתחו עסקים למכירה של שירותי קפטצ’א, אתה משלם להם תשלום סימלי בתחילת החודש, ושולח לצוות מומחי שבירת הקפצ’א הסינים את התמונה, הם כותבים את התשובה ומחזירים לך אותה. האנקדוטה הזאת באה להבהיר, שבעולם שלי בו יש חברות המעסיקות אנשים שישברו קפטצ’אות כמו רובוטים לא צריך למנוע את ההרשמה של חשבונות ג’ימייל לאתר שלך. גם ידעתי, שאין סיכוי שהוא יכיר בוואלה כשירות דואר חינמי והייתי יכול להירשם עם החשבון שלי משם. אבל הבנתי שפורום בעולם המטורף שלהם אני לא צריך ומצאתי פורום אחר של gamespot. שם שמתי הודעה, מצאתי את המשחק עד שקיבלתי תשובה, מחקתי את ההודעה, קיבלתי תשובה, שלחתי תודה, וחייתי את חוסר החיים שלי. מי שמתעניין, כבר שפכתי 5 שעות של חוסר חיים על הקקא הזה.

לא יודע אם הזכרתי את זה או לא, אבל איפהשהו בתחילת השבוע גיליתי שלאוניברסיטה הפתוחה אין קורסים בשבילי בסמסטר קיץ, אז החלטתי לחזור לקוואנטים במשך סמסטר קיץ. אני מקווה שזה יהיה מספיק ארוך בשביל לגרום לי להנה במשך כל הזמן עד סמסטר חורף.

אני עייף, אני אלך לישון.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s