ההזמנות יצאו

השבוע הלכתי עם יאיר לים לבילוי של אחים. אז הוא אמר שהוא רוצה שאני אכתוב עליו בשם בדוי, אז החלטתי להתעלם ממנו. בעצם מה שקרה זה שבדרך לים הוא אמר לי שהוא לא יודע למה הוא רצה את זה פרט לאינסטיקט הראשוני, אז אמרתי לו “יאיר, לך וקרא את הבלוג, אם תרצה שאני אשנה את זה אני אשנה”. הוא אמר לי בסדר, אבל אני לא יודע אם הוא באמת יקרא. כנראה שכן. היה ממש כיף בים, נכנסנו למים, שכבנו על החוף ואכלנו עוגה, תוך כדי שריכלנו על כל העולם ודיברנו גם על דברים עקרוניים, כמו מה אני כותב בבלוג או על התפיסה שלי על “קיצור תולדות האנושות”. אם מעניין אותכם, לפי דעתי יש לו רק נקודה אחת, נקודת השרירותיות של המסגרת החברתית. עכשיו, אני לא אומר שזה נקודת מבט לא מחדשת על החיים, זו אפילו נקודה לא רעה בכלל. הסיכון הוא שאנשים יוציאו דברים מכל הדוגמאות שבהם הוא מדגים את הנקודה הזאת, ובהן הוא לא מדייק. סיכון גדול יותר הוא שאנשים יחשבו שזה “ספר פילוסופיה” מתוחכם ויחשבו שהם חכמים. אתם לא! לסיפור המלא פנו לבר.

ביום חמישי נסעתי עם בר לנסיעה משותפת לעפולה, היה כל כך כיף. זה התחיל עם ניסיון כושל לתפוס טרמפ משותף לתחנת האוטובוס, ונגמר בזה שהתיישבנו במרחק 10 מושבים אחד מהשני. רק באזור מגידו הצלחתי להתיישב לידה, בינתיים נרדמתי. בעפולה לקחו לי את התיק בטעות, זה לא היה כיף, אבל במזל הצלחתי להשיב אותו תוך 5 דקות בערך. נראה לי שמה שאני רוצה להגיד זה שהנסיעה המשותפת לא הייתה מאוד משותפת, וגם זה בסדר.

ביום רביעי או חמישי נשלחו ההזמנות למסיבת האלף שלי ושל יאיר לכל אנשי המדור. אני מקווה שהם יגיעו, בכל זאת כל מה שדרוש מהם לעשות זה להסתובב ולאכול מהעוגה. אתמול יצאו ההזמנות לחבריי מיאסא למסיבת האלף שאני חוגג בביתי. בינתיים מספר מצומצם של אנשים אישרו הגעה, ולחלק מצומצם יותר מהאנשים האלה אני מאמין שהם יגיעו. במזל אין אנשים שאני מאמין שיגיעו שלא אישרו הגעה, אני מקווה, כי אני כבר עכשיו לא מבין את המשפט הזה. אז ההזמנות יצאו, האמא קיבלה את הבקשה לגבי מה לכתוב על העוגה, וכנראה שהכל יצא מוצלח בסוף.

מחר אני קם מוקדם כדי לתפוס אוטובוס אחד מוקדם יותר מהאוטובוס שאליו אני מכוון בבוקר, ושני אוטובוסים ממה שאני בדרך כלל לוקח. אני עושה את זה כי הקב”ן אמר לי כך: “או ב9 בבוקר יום ראשון, או לעולם לא השבוע” אז לא רציתי ללכת על שבוע הבא, וגם ביז’ו ממש לוחץ עליי ללכת, אז אני הולך. זה מזכיר לי שהפסיכולוג הקודם שלי אמר לי כל הזמן שאני עושה דברים רק בלחץ ולא מזה שאני ארוויח מלעשות אותם, זה די מבאס. גם ביז’ו רומז לי על זה מכיוון אחר, זה גם מבאס.

השבוע אמרתי גם ליאיר וגם לפוקסי על הבלוג ואיך להגיע אליו, ופוקסי קרא אותו בטלפון. הוא אמר שהוא שונא את זה, בעיקר את הקטע שבו אמרתי שאני שונא אותו. בכל מקרה, עכשיו קצת פחות אכפת לי מי יקרא את הבלוג הזה. פוקסי אמר לי שאני מברבר יותר מדי, ואין לי מה להגיד יותר אז אני אסיים כאן.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s