לכתוב לכתוב לכתוב

אז היום אני קצת עייף ב11:43 בלילה, גם בגלל שנסעתי הביתה, וגם בגלל שדיברתי עם פוקסי ושירה ואיתי במשך שעה כל אחד, ואני שונא לדבר עם אנשים שאני שונא. כמו כן, היום קיבלתי תשובה של “לא אכפת לי שתמות” בנוגע למצפה רמון, אני ממשיך לצעוק.

ביום ראשון היתה ישב”ם, שזה ישיבת מדור בה כל אחד אומר מה הוא עשה השבוע ויש עוגה. כמה עבודה אפשר לעשות במשך שבוע של שניים וחצי ימי עבודה אני לא כל כך יודע, אבל עדיין החליטו שזה יתקיים. כמו בדרך כלל שקורה בישב”מים בהם אין מה להגיד, הישב”ם הפך להיות די כאוטי ומצחיק. בישב”ם למדנו שלעולם לא צריך להגיד משפטים מורכבים אם אתה לא יכול לפרק אותם בראש מספיק מהר, הבדיחה הזאת פשוט לא מסרבת להיגמר. בגלל שהייתה ישיבת המדור, החלטנו אני ויאיר שנדחה את מסיבת האלף שלנו ליום למחרת, וזו התקיימה באמת. הייתה עוגה במסיבה, ואנשים, ולא כל כך הרבה צחוקים כמו שציפיתי, ולא הצלחנו לשים את השיר של להקת עדן “יום הולדת”.מוטו המסיבה: “נכון או לא נכון, לפחות תהיה מחויב לבדיחות שלך.” ואנחנו היינו מאוד מחויבים. קיצור היה מוזר, וגם לא הוצאנו את כל האוכל כי לא כולם הגיעו. מה שממש היה חסר זה הדיון בצורת סבב שזימנתי בחמש הדקות האחרונות של המסיבה, וזה היה קצת מבאס. 

אחרי זה הייתה את “הפגישה השבועית של בר ועדן”, אני חושב ששני הצדדים יסכימו שהפגישה הייתה בנושאים כה מרגשים, שאף לחי לא יצאה יבשה מהפגישה הזאת. מה שמצחיק בפגישה השבועית של בר ועדן, וזה בכלל קורה לי רבות בחיים, זה שאנחנו יושבים באותו מקום כל פעם. מאז שאני ביאסא תמיד הייתי מוצא את המקומות הקבועים שלי לשבת בהם. כנראה שזה הגיע אליי מהמשפחה, כי במשפחה שלנו תמיד יושבים באותו הסידור סביב השולחן, ואוי ואבוי למי שישב במקום של אבא שלי. אם מישהו ישב לנו בשולחן הקבוע בחדר אוכל, אני בטוח שכל המושב הראשון של המדור יתעצבן במידה כזאת או אחרת. אם מישהו ישב בשולחן הפגישה השבועית של בר ועדן בזמן הפגישה, בוא רק נגיד שדמו בראשו. וזה בכלל ביטוי נורא מוזר, מה זה אומר שדמו בראשו? זה לא טריוויאלי?

אחרי הפגישה השבועית של בר ועדן הייתה לי פגישה אצל הקב”ן, היה בומבה של כיף. הפגישה נמשכה חצי שעה בערך, אבל עדיין הצליח הקב”ן למצוא משהו מעניין להגיד עליי שלא חשבתי על עצמי. מה שנחמד לקב”נים בעבודת האבחון שלהם, זה שהם יכולים פשוט לשאול את מושא המחקר שלהם האם הוא חושב שההשערה שלהם נכונה או לא, ואז לקרוא מתוך התגובות שלו את התשובה. יש אנשים עם חיים כל כך פשוטים… 
אני לא יודע אם פתחתי את הנושא הזה כאן, אבל לפני כמה חודשים אני מרגיש כאילו החיים שלי בהפסקה ולא קורה בהם כלום. הביטוי נגזר מההפסקה שלקחתי מלימודיי בטכניון למשך 4 שנות השירות שלי, ומאז ואולי חצי שנה לפני כן אני מרגיש שלא התקדמתי עם החיים שלי הרבה. אז אני דיברתי על זה עם הקב”ן והיה נחמד ולא קליל כזה,וחקרנו את זה ביחד לגבי מה קשה לי כל כך בחיי הצבא שלי, והגענו למסקנה לא רעה בכלל. הגענו למסקנה שקשה לי עם מסגרות וזמנים שבהם הייחודיות שלי לא ברורה לי, או זמנים שבהם אנשים אחרים היו יכולים לעשות את המטלה הזאת או לא לעשות אותה בכלל. לדוגמה, בין השמירות הזכורות לי לרעה היא שמירה קלילה יחסית שעשיתי בש”ג של בניין עם טלפון ושיעורי בית וספרים וכל דבר העולה על רוחי, ביום שישי בין השעות 2 ל6 בלילה. בשמירה זאת נכנסו 2 אנשים לבניין, אני ב2 בלילה לעלות לשמירה, והמחליפה שלי בעשרה ל6 בבוקר בשביל להחליף אותי. ברגעים כאלה קשה לי כנראה יותר מלאנשים אחרים להכיל את תחושת חוסר התועלת.
התחושות האלה התעצמו פי 4000 בצבא, כי הוא המסגרת הכי מסגרתית שהייתי בה עד היום כנראה, והטמטום עולה על גדותיו בכל הנוגע של לעשות או לא לעשות דברים. בכל אופן, יאמרו מי שיאמרו שהצבא מציל אנשים מסוימים ועוזר להם ליצור משמעת בחיים שלהם, יש אנשים שיצאו מזה עם צלקות נפשיות, ואולי גם לא נפשיות, זאת ועוד באזור ספטמבר.

היום עבדתי באופן די רצוף כמעט כל היום, הייתי צריך לסיים משהו מטומטם בעבודה, בסוף לא סיימתי את זה. בכל מקרה זה מפתיע שהצלחתי לעשות את זה בכלל, אולי יש לי עדיין תקנה.

בשבוע הבא אולי אני אפתח את כרוניקת “היציאה שלא הייתה” ואולי היא תהיה. איזה טיזר אני.

בברכת אני שונא את כולכם,
קטע שלא קשור.

Advertisements

3 thoughts on “לכתוב לכתוב לכתוב

  1. מזל טוב לרגל חגיגות ה-1000! שיהיה עד
    120.
    אני חושב שככל שיעבור הזמן תגלה שממשיכים לכלות את זמנך לשווא, והדרך שלדעתי הכי טוב לנקוט בה הוא לנצל את זה לטובתך. או לצאת למלחמה כוללת. מה שבאמצע כנראה לא יעזור.

    והיי, אשמח אם תוכל לפרט איזה משפטים
    מורכבים צריך לדעת לפרק ואיזו בדיחה לעולם לא נגמרת.

    אני פוקסי ואני חלוץ בתחום התגובות

    • חיליק בישבם אמר ש”עונת האיתור לא מסרבת להסתיים” כשהוא רצה להגיד “מסרבת להסתיים” ואז שילר תיקן אותו והוא החליף ל “לא מסרבת למות”. אין ספק ששלילות כפולות זה רע

      • יא אללה החיליק הזה, אין אף אחד שלא שונה ממנו באופן לא זניח

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s