פוסט מיוחד אבל לא במינו

היום נשבר לי הזין. אני לא מבין איך אני אמור לכתוב מימין לשמאל בקקא הזה. מעתה, כל הנקודות בסוף הפסקה יהיו בצד ימין, ולא בצד שמאל. כמו כן עברתי לכתוב בנוטפד, כי אני כל כך שונא את עורך החרא של הוורדפרס. יום אחד אולי אני אבין איך מגדירים את הדברים בצורה יותר טובה, אבל זה לא יהיה היום. (עריכה, פתרתי את זה בערך להיום)

אז אני לא יודע אם שמתם לב, לא כתבתי ביום שלישי עקב אירועי השבוע, אבל לא האירועים שאתם חושבים עליהם, אלא בגלל ששילר עזב לברזיל והייתי צריך לסגור דברים לפני שהוא הולך, אבל לא סיימתי לסגור ועכשיו הכל מוזר. אז בגלל שלא כתבתי ביום ג’ אמור להיות לי הרבה מה לכתוב היום, אני גם מרגיש ככה, אבל אני לא יודע אם זה יקרה בסוף.

הנושא הראשון שאני רוצה לעסוק בו הוא הנושא האחרון שנתקלתי בו השבוע. יותר מ15 שנה אני גר בגן נר, באותו בית, עם אותה משפחה, לפעמים החיות קצת שונות. לפעמים אני מחליף חדר, ולפעמים מתקינים מזגן. אבל מה שלא השתנה בכלל ב15 שנה האלה, זה מיקומי הנורות, כי אלו מחוברות לחוטים שעוברים בקיר או בתקרה. אז היום אני רוצה לרת במדרגות, אני מרים את הראש, ואני מגלה נורה לפחות בגובה של 3 מטרים מעל הרצפה מתחתיה. לא רק זה, הרצפה מתחתיה היא מדרגות, אז אתה לא יכול באמת לשים סולם שם. כמו כן, יש נורה אחרת באותו חדר מדרגות, שכרגע פועלת, ושלא פעלה 5 שנים עד שהתערבתי. אז בסדר, אני מבין ששמו את המנורה השנייה בגלל שהמנורה הראשונה בבירור לא מאפשרת קיום, אבל מי חשב לשים את המנורה שם? אז הלכתי ושאלתי את ההורים שלי, גם הם לא ידעו על המנורה הזאת. איזה סיפור מטומטם. במפתיע, הדבר האחרון שגיליתי על הבית שלא ידעתי עליו היה לפני 5 שנים כנראה, ובו גיליתי עוד מתג אור לאותה נורה מחוץ לבית. איזה סיפור דבילי…

יחד עם הסיפור הדבילי הזה, התחלתי לקרוא שנית את מלכוד 22, הפעם באנגלית. אני חייב להגיד שאין לי שום הבנה של מה אמור להיות captain, major, sargeant. אתם יכולים לספר לי, אני גם יכול לבדוק באינטרנט, אבל עדיין זה לא רמת הדרגות שאני נפגש בהם ביום יום, או שכן, לא יודע. אני גם חושב שזה חלק מאוד חשוב בעלילה כל הקשרים שתלויים בדרגות וכל מיני כאלה, אבל אין לי מושג. בכל מקרה, אני עדיין אוהב את התיאור הראשון של המלכוד, איזה מלכוד מלכותי. גם הייתי במטבח ביום חמישי בהפתעה, שזה לא היה כל כך נורא ולא היה כל כך קל לעומת מטבחים אחרים, בעיקר קרצפתי רצפות, אבל גם נכנסתי לקרב מהלומות מילולי עם מניאק שהחליט לא לנקות, וצפיתי במלחמת מים בין שני עובדי מטבח. זה היה ממש מוזר ובכלל לא כיפי כמו מלחמות מים בעולם האמיתי, לי לפחות היה כיף לראות את זה וגם לנוח. הסופש זה גם הסופש הכמעט יחיד בכל השירות שלי שאני רוצה להגיע לבסיס כדי לראות דברים, שזה נחמד אבל גם מבאס, כי אז הקיום שלי נכנס לבלבלות, לא שהוא יצא מהם מתישהו. השבוע גם הייתי נוכח בדוגמה מדהימה למצב בו המצגת שלך יכולה לגרום לתגובות שאתה מאוד לא רוצה, ואתה פשוט לא נותן להם להתגבש, ואפילו יוצא יותר חזק מהמצגת.

באישור של בר, אני עכשיו שונא גם את הפילוסופים הקונטיננטלים, והם מצטרפים לכל העולם בערך. שירה קנתה לי ספר של מרטין בובר, שהוא פילוסוף קונטיננטלי, ואני ניסיתי לאהוב אותו, ולא הצלחתי. יאמר לזכותה של שירה שהיא נתנה פתק החלפה שלא ניצלתי, וגם כתבה ברכה מאוד יפה. הספר הוא נוראי, הוא מתחיל להגיד לך דברים בלי להגדיר את השפה בה הוא משתמש. בפסקה הראשונה יש את המשפט “יש שני מילות יסוד בעולם: אני-אתה ואני-לז”. עכשיו, תקראו לי אפס בלשון, לא ידעתי מה זה לז ואיך להגיד את זה (לז זה זר, ומבטאים את זה עם חטף או קמץ או עם אגרוף לפנים). אבל מה שהפריע לי הרבה יותר זה המושג “מילות יסוד”. WTF, מה זה אמור להיות? ובכל הספר הוא לא מסביר את זה. הוא גם לא ממש מסביר טוב מה זה המושג הזה של אני-אתה ואני-לז, הוא מסביר את זה כאילו אני אמור להכיר את זה. מצד שני, אולי אני אמור להכיר את זה אם הייתי מכיר פילוסופיה קונטיננטלית, מתי שהוא הבנתי שהלז זה נושא שמתעסקים בו הרבה. בכל מקרה, עכשיו כשבבעלותי הספר הזה לאפקטיבית כל חיי, אני יכול להתחיל לשנן משפטים שלו כדי להשמע פלצן מתי שאני רוצה. אחד המשפטים שאני הכי אוהב זה “כשהאני מתייחס אל האתה, האתה מתייחס אליו בחזרה. וכל מה שהאני יודע על האתה, האתה יודע על האתה”. אני לא בטוח אם המשפט הזה ספציפית היה בספר, אבל דומים אליו היו, ואני חושב להתחיל לעשות עם זה משהו.

בדרך כלל כשיש לי משהו לספר לאנשים, ואני לא עושה את זה משלל סיבות אז אני מרגיש ממש מבואס. יכול להיות שזו הסיבה שאני מרגיש מבואס במפגשים גדולים. בכל מקרה, אני הקדמתי עם זה כי אני חושב שאם אני לא אכתוב על אירועי השבועות האחרונים אני ארגיש כאילו הבלוג הזה מבוזבז ואז אני לא אדע מה לעשות איתו ודברים כאלה. יש מישהי שאני רוצה לצאת איתה כבר מספר שבועות, אבל בעצם כבר כמה שנים, אז אמרתי את זה לאליל הבנות איתי בשביל לקבל קצת פוינטרים וכאלה, ואז הוא אמר לי רק להיפגש איתה בסבבה כזה. אז לפי עצתו שאלתי אותה אם היא רוצה, היא אמרה לי כזה סבבה, וואלה יופי. אז עכשיו אני מנסה לקבוע את זה לתאריך מסוים, כי אני כבר למדתי שאם זה לא מעוגן לתאריך זה יכול להיות שווה לקליפת השום, וזה קשה… אז יש מספר בעיות במצב הזה, א. שאני די אפס שמפחד להתקשר וכאלה. אולי אני אתעכב על הנקודה הזאת, בדרך כלל אין לי שום בעיה להרים טלפון לכל אדם שאני מכיר במידה טובה. כאן אני די קופא, כנראה שאני נלחץ מהחרא הזה. אז למה אני נלחץ? יש כמה סיבות, אחת מהן היא כי אין לי ניסיון בשביל להבין בקקא הזה (כל מי שראה הערת שוליים, או מכיר בלשנות יכול לזהות אותי בשל כך שאני כותב קקא עם א). השניה היא יותר כללית, וזה שאני מפחד לפשל בקטע הזה. קשה לי לחזור לסוס בכמעט כל נושא שחוויתי כישלון גדול איתו. נראה לי שפתחתי את עצמי מספיק להיום, כנראה שאם מישהו מתעניין בפסיכולוגיה מרחוק הוא יכול לבדוק איך השתנה סגנון הכתיבה שלי בפסקה הזאת לעומת פסקאות אחרות וכאלה.
בהקשר לשיחה הקודמת, אני ממש אוהב את התגובות של איתי לדברים האלה: “נו אתה יודע, אתה פשוט נמצא שם, ואז 700 בחורות קופצות עלייך, אבל כולן מכוערות ואתה צריך ללכת לאחת שלא קופצת עלייך ישר אבל בעצם כן קופצת עלייך בסוף”. ציטוט אמיתי שלא קרה באמת. אבל כמה שאני צוחק עליו אני ממש אוהב אותו, והוא די סגור על הדברים וגם כיף לדבר איתו.

נסיים באנקדוטה מצחיקה שמסבירה כמה שאני אפס: אתמול והיום ראיתי פחות או יותר כמה שעות של סרטוני Game Theory, שבהם מסבירים תיאוריות על סיפורים במשחקי מחשב, חלקם מעניינים, חלקם ממש טיפשיים. היום אחרי שראיתי את הסרטונים האלה, החלטתי לפתור חסך שהיה לי מזמן ולהבין איך עובד Digimon World 1 לפלייסטיישן. ניסיתי לשחק בו מספר פעמים, אף פעם לא הבנתי. אז פתחתי סרטון let’s play שלו, ושם הם סיפרו כמה לא הגיוני המשחק הזה. צפיתי בשעה וחצי של החרא הזה, אותי זה מדהים. אחרי שראיתי את זה הבנתי שהמשחק מטומטם ואני לא אשחק בו בחיים.

אני מקווה שנהנתם מהבלוג הזה, אני עייף אבל גם רעב ואני לא יודע מה לעשות קודם. אולי אני אעשה לעצמי רק כריך…

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s