המתקפה החדשה

כל הכבוד בנק המזרחי, כל הכבוד. אני חייב להגיד שהגעתם לרמה גבוהה יותר של חוסר יכולת, כשאני מגיע לבנק על מנת לבקש סיסמה, נותנים לי אותה, אבל כשאני מגיע הביתה אני צריך מספר חשבון שאין לי מושג מאיפה להשיג אותו חוץ מלהתקשר אליכם, ואז תגידו לי להגיע לסניף. יש שיגידו שזו הונאה, אני אגיד שזה חוסר יכולת. בכללי אני חושב שיש הרבה יותר חוסר יכולת מהונאה, כמו שלשכן המחשב שלי מהמדור כתוב על המסך “הבעיה הכי גדולה שלנו זה מטומטמים עם מוטיבציה”, ואני חושב שזה רוב בעייותי בחיים. עדכון: נתנו לי את המספר הזה די בקלות בכך שהתקשרתי לבנק, כנראה שגם חלק מהבעיות שלי זה שאני לא מנסה לטפל בהם. אולי אני חסר יכולת ללא המוטיבציה…

ביום ראשון היה המפגש השבועי האחרון של בר ועדן, בגלל שאחד מבין שנינו משתחררת וזה לא אני. לא הייתה אווירת סיכום למפגש הזה בכלל, ואולי אני אצטער על זה אחר כך כשאנשים יפסיקו לדבר איתי כי אני לא משרת איתם יותר. לפעמים לאנשים נמאס מלסחוב את האלונקה, ולפעמים יש להם פטורים אז הם לא נספרים בפוטנציאל, אבל הכי גרוע זה אם יש להם פטורים והם נספרים בפוטנציאל ואז אני צריך לשאת את האלונקה יותר. לפעמים צריך לסחוב גם אלונקות חדשות רק כי הרמ”ט החליט שזה מה שבא לו באותו זמן, ואתה חייב ללבוש כומתה תוך כדי. יאיר אומר לי כל הזמן שאנחנו לא באמת סוחבים אלונקות, כשהוא אומר לי את זה אני אומר לו שגם מה שאני סוחב זה יותר מדי.

אני לא יודע אם שמעתם, אבל בזמן האחרון אני נמצא תחת מתקפה. לאחר שלא באתי, בהתראה של יום, למפגש אחד בחוף אצל נועם, כל העולם החליט שאני לא בא יותר למפגשים. וכשאני אומר כל העולם, אני מתכוון לשלמה, בר ושירה, אני קצת מאשים את בר במתקפה הזאת. לפחות כשדיברתי עם גל אתמול הוא לא האשים אותי בזה. אני דרך אגב חושב שזו סתם עלילת דם.

ביום ראשון בערב דיברתי עם שירה, אני שאלתי אותה למה אכפת לה ממני, היא חשבה שאני חולה במוח ולא האמינה שאני שואל אותה את זה. בסוף היא השתכנעה שאני חולה במוח, אבל אולי הבינה למה אני שואל את זה. בניגוד לבר, שירה הולכת ללמוד באקדמיה באוניברסיטת ת”א, אז אולי אני אוכל לראות אותה לפעמים. כל פעם שאני אומר דברים כאלה אני לא רואה את האנשים האלה אף פעם, אבל אדם יכול רק לקוות או לעשות עם זה משהו.

ביום ראשון פגשתי את הקב”ן עוד פעם, דיברנו הרבה, חשבתי על דברים, לא היה כזה מרגש. הוא היה אחד מהאנשים שמאוד תמהו לגבי הסופ”ש שלקחתי לעצמי, וגם דיברנו על למה עשיתי את זה.

סופ”ש אי עשיית הדבר שלי השיג את מטרתו, הגעתי לבסיס בכוחות מחודשים ויכלתי לעבוד הרבה זמן על החרא שאני עובד עליו. אני צריך להגיע לעמדה די מכובדת בסוף שבוע הבא, ואני לא סידרתי לי לוח זמנים לעבוד עליו, אלא יותר רשימת משימות שאני צריך להשלים. כרגע אני מרגיש בסדר עם זה, אבל יכול להיות שאני אתעורר ביום שלישי בשבוע הבא ואגלה שאני לא קרוב לסיום, ואז אני לא יודע מה אני אעשה. בכל מקרה, אני ממליץ לעשות את זה לפעמים, גם אם זה עולה בזה שכל האנשים בעולם חושבים שאתה לא מגיע אף פעם למפגשים.

אתמול שוטטתי מחוץ לבסיס עם יאיר, דיברנו וטיילנו, לא מצאתי משהו מיוחד לדבר עליו איתו, אבל בכללי דיברנו על הדברים במדור. קצת חקרתי אותו לגבי איזה אנשים הוא שונא במדור, והוא אמר לי שאת כולם, אז הרגשתי שיש כבר התקדמות איתו. אחרי שחזרנו רצינו לעשות פודינג, ואז קערת המיקסר הייתה מלוכלכת אז וויתרנו ויאיר הלך. עבדתי בצורה מכובדת אחרי שהוא הלך.

אחרי שהוא הלך התקשרתי לגל ודיברנו על לימודים, דיברנו על אופן הקריאה של ספרים וכאלה. כמו כל פעם שאני מדבר עם אנשים על דברים שאני לא סגור עליהם, הוא אמר לי שאני עושה את זה בצורה שגויה לגמרי, אבל לפחות ידעתי שאני עושה את זה. הבעיה היא שאין לי כח לפתוח את המחברת ולפתור את התרגילים שנמצאים בספר, הוא אמר לי שאני חייב לעשות את זה. הסכמנו שלא צריך תמיד לפתור את כולם, אבל הוא דווקא אומר שכדאי. זה כנראה סקיל שאני חייב להשיג לעצמי, לגרום לעצמי לעשות את זה, אבל בינתיים אני מצליח לעשות את זה רק בזמן קורסים ולא בקריאה עצמית. אולי אני צריך לעשות לעצמי זימון “עדן יושב בחדר ולומד במשך שעתיים”, אני אחשוב על זה.
בינתיים את רוב הערבים שלי אני מכלה בדיבור עם אנשים במדור, למרות שאני מרגיש שאחרי שעמית עזב זה קצת פחת. אולי הנבואה של יאיר באמת תתגשם, בכל זאת איש של אלוהים. היום ניסיתי לדבר עם יאיר על אליהו הנביא, והוא די ענה לי רק כדי לצאת ידי חובה, וגם הוא היה צריך ללכת לשמירה באותו זמן. אבל זה קורה הרבה כשאנחנו מדברים על דת, יכול להיות שזה בגלל שאני בור לעומתו, אולי זה בגלל שהוא חושב שאני תמיד מנסה לעצבן אותו.

אחרי ששני אנשים עזבו את החדר שלי, יש לנו פיראט (אדם הישן בחדר בצורה לא רשמית) חדש בחדר מצד איש האדם במיטת הקומותיים השנייה. יש הרבה דברים שמעצבנים אותי בסיפור הזה. 1. הוא ישן במיטת הקומותיים שלי ולא במיטת הקומותיים של מי שהזמין אותו. 2. הוא שם את המטען שלו בשקעים של המיטה שלי ולא בשקעים שלו, וזה מעצבן אותי. 3. הוא מראה את החדר לאנשים אחרים, כאילו גם הם יהפכו לפיראטים, והפעם מדרגה שנייה! 4. יש לו חדר מבצעי, אז שישתמש בו. יש מלא אנשים בלי חדר מבצעי שהיו רוצים להיות פיראטים, הייתי גם רוצה שהם יהיו פיראטים בחדרים אחרים. שימו לב, רוב הבעיות שלי בתרבות הפיראטים הזו, זה החדירה לפרטיות שלי, בעיקר מצד אנשים שהם רק זמנית בחדר שלי.

אז הרבה דברים עצבנו אותי השבוע, אבל היה לי סופש נחמד אז אני סובל את זה. גם השבוע לא היה כל כך נורא בתכלס. בר התעצבנה עליי על זה שכתבתי בצורה ביזיונית שבוע שעבר, אז אני מצטער, אני מקווה שהפוסט הזה מכפר על זה קצת. כתבתי אותו במשך די הרבה זמן, אבל הוא בטח לא ממש ארוך.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s