כל הזמן אני שוכח לשים כותרת

ישששששש! הצלחתי להחליף את הכיוון של הטקסט הפעם רק בפעם השלישית שניסיתי, תודו שהתגעגעתם לזה שאני בוכה על זה.

השבוע אני צריך לשכנע את אבא שלי להחליף את הפילטר של המים, כי אני לא יכול לשתות מהם, ואבא שלי לא חושב שצריך להחליף אותו. אני מקווה שהוא ישתכנע מזה שהוא גילה שהוא החליף את הפילטר בפעם האחרונה לפני מלא זמן, הוא יחליף אותו בסוף. אני מקווה שהסוף יהיה לפני יום חמישי, אבל אני לא מאמין גדול בזה.

יום ראשון היה יום של מאבק, אבל לא שלי, יותר של נועה. בסיפור הזה, שאני לא אפרט כאן, יש בעיה ספציפית חסרת פתרון, ובעיה יותר עקרונית, שלה יש יותר פתרון. בכל מקרה לי לא היה מה לעשות בנוגע לאף אחת מהבעיות, אז בעיקר ניסיתי לעזור לנועה. אני לא באמת הצלחתי להבין מה הייתה הבעיה היותר משמעותית בסיפור הזה, באופן טבעי חשבתי שזו הבעיה העקרונית יותר, אני כנראה אתאכזב אם זו תהיי הבעיה הספציפית יותר. זה קצת כמו שאני רואה סרט, שומע שיר או קורא סיפור, ואני חושב שאולי יש שביב של משהו עמוק יותר בסיפור מאשר הדבר השטחי, ואני באמת מחפש את זה כי אחרת אני לא אתחבר אליו, ובמקרה של סרט אני גם אשנא אותו. בכל מקרה, אני מחפש שביב כלשהו של משהו עמוק בסיפור, וכשאני מוצא משהו אני מנסה לחפש אזכורים נוספים וקשרים וכאלה. אם זה מתמוטט, לדוגמה אם אני מוצא סתירה, אני נהיה עצוב ומאוכזב. בכל מקרה היום הסתיים ביציאה השבועית שלנו וזה היה נחמד.

חוץ מזה, באותו יום כינסו את כל היחידה בשביל לשמוע את הקראת פקודת “צהל ניצח בצוק איתן, איזה גברים אנחנו” של הרמטכ”ל. בזמן הקראת הפקודה אני כל כך שמחתי שניצחנו ויצאנו גברים, שזה ממש נתן לי דלק בהמשך היום שגרם לי להמשיך לנצח כל היום, וגם להמשיך לצאת גבר. כמובן שלא הופתענו במהלך המבצע הזה, אנחנו בכלל הפתענו את כולם. בעצם, זה היה מעצבן והתעצבנתי מכל מה שמי שהקריא הוציא מהפה שלו, כמו כן המעידות שלו בזמן הקריאה. נכון, אני גם לא מקריא בצורה הכי רציפה, אבל הוא עומד מול כל כך הרבה אנשים שהוא חייב להגיע, לפחות תקריא כמו בן אדם. לפחות זה נמשך רק רבע שעה אז זה עבר מהר.

לפעמים הדלת שלי עושה קולות וזה מוזר.

ביום שני קמתי בבוקר, זה היה כבר עצוב. לא עשיתי כל כך הרבה, ואז ב-7 נסעתי לפגוש את גל בעזריאלי. כן כן, תאמינו או לא, גל בלי בר במשך מפגש שלם. כנראה שלא ראיתי את התופעה הזאת מאז כיתה י”ב, אבל אולי אני מגזים. בכל מקרה התיישבנו בפוד קורט בעזריאלי ודיברנו הרבה. גל סיפר לי איך הוא לא עושה כלום, ואני סיפרתי לו שלפעמים אני עושה דברים אבל אז אני מתאכזב מעצמי. בכל מקרה, דיברנו עד שלא מצאנו יותר על מה לדבר, ואז הלכנו איש איש לדרכו. ההליכה חזרה לבסיס הייתה ארוכה ומעייפת במיוחד באותו יום, אז זה היה בעסה.

לשם גיוון ניסיתי לשמוע את הסאונדטראק של שודדי הקריביים אחד, הוא יותר מדי מהיר ומלחמתי בשביל לכתוב בבלוג תוך כדי. זה פחות יוצר איזה הפרעה, זה פשוט מנותק לגמרי, או אולי לא. שבוע שעבר גיליתי ששודדי הקרייבים מבוסס על מתקן שהיה בפארק הדיסני באמריקה שנקרא שודדי הקריביים, ובגלל זה כל האווירה די דומה לthe secret of monkey island, ששאב השראה מהמתקן הזה בדיוק. על זה שסיימתי את המשחק ההוא בפעם השנייה במשך יום שישי כבר שמעתם בטח, אבל אם לא תשמעו. אני חשבתי שזה פשוט אווירה בכללי של פיראטים שנשאבה ממשהו קדום יותר, ואולי זה באמת נכון. מה שנראה לי, זה שפיראטים אמיתיים לא היו ככה, ולכן בטוח יש מישהו שהמציא את זה וכולם שאבו ממנו והוסיפו עליו שכבות. בטוח בטוח זה שפיראטים בסומליה לא מתנהגים ככה, ראו סאות’פארק בשביל אימות.

היום היה לי שיעור נהיגה והוא היה די גרוע, יכול להיות שאני עייף מדי בשעות האלה בשביל לעשות שיעורי נהיגה, יכול להיות שאני צריך לעשות את הדברים יותר קרוב לבסיס. אני עוד אתן לזה זמן לפני שאני אעשה משהו כזה.

השבוע הייתי לא מבואס, וזה טוב וכאלה, או לא טוב. לילה טוב וזה.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s