שבוע קצר

השבוע לא היה כל כך מעניין, ולא ידעתי אם לכתוב בכלל, אבל אז החלטתי לכתוב על משהו מסוים וזה הספיק לי בשביל להתחיל לכתוב. היום אני שומע מיקס של שירי פול אנקה, וזה ממש מזכיר לי את אסקימו לימון ואת אלכס חולה אהבה.

ביום רביעי חזרתי לבסיס וממש לא עשיתי הרבה, בערב לא היה לי כח לעשות כלום, וגם לא מצאתי משהו לעשות, אז הלכתי לישון ב-9 וחצי וישנתי עד 8 ועשרים. אין ספק שכמות השינה הזאת ממש עזרה לי בחיים, בעיקר בשיעור הנהיגה שהיה לי 11 שעות אחר כך, בו הצלחתי להישאר ער. ביום רביעי גם ניסיתי לדבר עם איתי, אבל בעשרים דקות מאז שהוא אמר לי שהוא יחזור אליי עד שהוא התקשר כבר נרדמתי לגמרי. קצת חששתי במהלך השינה שאני אתעורר באמצע הלילה ולא אצליח לחזור לישון, קצת פחדתי שזה קרה בסביבות 4, אבל 10 דקות אחר כך חזרתי לישון. אני כזה מלך בלישון.

ביום חמישי הלכתי הביתה, ועשיתי שיעור נהיגה שהיה יותר טוב מהשיעורים הקודמים. לפני השיעור קניתי לי מנת פלאפל עם צ’יפס שלא היה לי כוח לסיים, בתכלס קניתי את זה רק כי לא רציתי להיות רעב במהלך השיעור. ואד מוכר הפלאפל, אליו אני הולך כבר 6 שנים בערך, אמר לי שהרזיתי בצבא ושאני צריך להתחיל לאכול אחרי 11 בלילה. בזה הוא מצטרף לשורה ארוכה של אנשים שאומרים לי שרזיתי, והאמת שאני לא יודע למה, כי אני אוכל כל הזמן עד קצה גבול היכולת או הסבלנות. גם אי אפשר להגיד שזה בגלל שבצבא יש אוכל גרוע, כי הייתי אוכל לפני זה אוכל של יאסא שהיה גרוע יותר, למרות ששם הייתי אוכל גם ארוחות בוקר. אולי אני אקום לארוחות בוקר, אבל זה יפריע לי לישון, החיים כאלה קשים לפעמים.

גילוי נאות, על אף שאני מגיע אל מוכר הפלאפל שלי במשך 6 שנים, אני לא יודע איך קוראים לו. אני מניח שיש לו בן שקוראים לו נאצר, כי לפלאפל קוראים פלאפל אבו-נאצר, יותר מזה אין לי מושג. אחרי כל כך הרבה זמן, אני לא רואה דרך לשאול אותו, לא יודע אם זה משנה.

יום שישי התחיל עם שיעור נהיגה נוסף, היה אחלה. ביום חמישי הצעתי לפגוש את איתי ביום שישי, באותו יום הוא הבריז לי. בערב אותו יום נסענו לאזכרה של הסבתא, ובה פגשנו את דוד ודודה שלי ואת הבן שלהם. והיה ממש כיף לפגוש את הבן-דוד שלי, כי מזמן לא ראיתי אותו וממש כיף להיות איתו, אפשר להגיד שהוא אחלה גבר. עשינו על האש אחרי האזכרה, שם היה כיף.

כאן החלטתי לדבר על המשפחה של אבא שלי. החלטתי את זה גם כי זה נראה לי מעניין, גם כי אין לי שום דבר אחר לכתוב עליו, וגם כי בהקשר הזה הצלחתי לראות את אבא שלי בתור בן אדם בפעם הראשונה בערך. לאבא שלי יש משפחה מחורבנת, אפשר לחלק אותה בצורה גדולה לצד של הבנות, שתי האחיות הגדולות של אבא שלי, ולצד של הבנים, האח הבכור ואבא שלי. בין שני הצדדים אין שום קשר, פעם עוד היה קצת, כרגע אין שום דבר. אין קשר ברמה שאני לא יודע איך נראים בני הדודים שלי מצד האחיות, אני גם כמעט לא בטוח איך הם נראים, בין האחיות של אבא שלי אני לא מפריד, אבל זה לא חוכמה גדולה. קיצור, כשסבתא שלי הייתה בחיים הן עוד היו מנסות לעשות מראית עין של לשמור על קשר איתה, ובעקיפין עם אבא שלי ואח שלו, ועכשיו גם את זה לא. אז האחיות של אבא שלי לא באו לאזכרה של אמא שלהן, אזכרה שלא נתנו להם בחירה בנוגע למתי היא תתרחש, כי הן טרפדו את האזכרה של השנה שעברה. אני לא מאמין שמכוונה נבזית, אלא פשוט לא היה אכפת להן אם היא תהיה או לא. ברור שהבנים שלהן לא יבואו אם הן לא באות. אוקיי, אז חלוקת המשפחה היא כבר לא סימן טוב במיוחד ליציבות המשפחה, אבל יש עוד. מבין כל הילדים של דוד שלי אף אחד לא בא לאזכרה, פרט לבן דוד שלי שחי כרגע בקיבוץ מאז שהוא חזר מחו”ל. אני רק אגיד שבנות הדודות שלי מאמינות בתקשוב עם כוחות מוזרים כלשהם, ואולי תבינו כמה המצב גרוע מבחינת שפיות. אני לא אשכח שאחת מבנות הדודות סיפרה בשבעה שסבתא באה אליה בלילה שבו היא מתה, והבת דודה הרגיעה אותה ונתנה לה אנרגיות טובות, כל כך טובות שהיא מתה. אני לא מבין למה שהסבתא תבוא אליה כשהיא עומדת למות, אבל היא הרגה לי את הסבתא עם האנרגיות שלה.
בהקשר הזה אני אגיד שאני לא אתפלא אם המשפחה שלי תדרדר למצב של שני ענפים כמו המשפחה של אבא שלי, כנראה שזה אפילו יקרה, אולי זה אפילו כבר קרה.
אז מה הרגשתי מאבא שלי שהפך אותו לבן אדם בתפיסתי? במהלך השבועות האחרונים הגיעה ידיעה שהיה אירוע ברית מילה או בריתה או משהו לנכד של אחת האחיות שלו, אליו הוא לא הוזמן. אני חושב שצריך להיות אדם ממש חרא כדי לעשות דבר כזה, והוא ממש נעלב מזה נראה לי. אבל כמו שאמרתי, משפחה מחורבנת זו משפחה מחורבנת. בכל מקרה, נראה לי שההורים שלי לא יודעים לוותר על אנשים, אז הם עדיין מתאכזבים מהם, בעוד שאני הייתי מעדיף להתעלם מהם ולמחוק אותם.

אז זה מה שעשיתי השבוע, איזה שבוע מעולה. בשבוע הבא אולי יהיה גרוע יותר, אולי אפילו אפגוש את יעל.

Advertisements

6 thoughts on “שבוע קצר

  1. אז בעצם, אולי מוכר הפלאפל הוא יותר קרוב למשפחה מאשר קרובי המשפחה.. אני חושב שיש פה מסר חבוי שכולנו יכולים ללמוד ממנו.
    #החייםהםפעילותחינוך

    • אני אשמח אם תעשה את פעילות החינוך הבאה,באחרונה די רציתי למות. סבבה, סמים זה רע. Drugs are bad, mkay.
      פוקסי, לפני שתשתמש בסמים, הייתי רוצה שתדע את כל האמת על סמים מחוויות של שישה אנשים שלא קשורים אלייך ונמצאים בתרבות שהיא לא התרבות שלך, אבל אולי היא קרובה.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s