Into the Braveheart and the Beast

היום אני מקווה לישון, אולי אפילו אצליח לעשות את זה. לקראת שבוע הבא אני צריך הרבה אנרגיות, גם יום ספורט, גם ליווי קבלנים בערב ראש השנה, וגם עוד משהו ביום שלישי. בכללי כל הדברים האלה יכולים להיות בסדר ויכולים להיות ממש לא, חוץ מיום ספורט, אני לא חושב שהוא יהיה בסדר. למזלי יש לי שיעול שנשמע לא טוב, אז כמוצא אחרון אני יכול לנסות להוציא אישור עבודה משרדית על היום הזה, אני לא יודע אם אממש אותו אם אני אקבל כזה.

ביום רביעי עבדתי באיכות נמוכה, כמו כן ביום חמישי, גם לא היה כל כך מעניין בערב. ביום חמישי התבטל לי גם שיעור הנהיגה, אז זה היה באסה.

ביום חמישי הגיע תורי לעשות מסדר ניקיון בחדר. הגעתי לחדר ב10 ושטפתי אותו, וזהו פחות או יותר, אבל גם זה היה יותר מכל מה ששאר הקומה עשתה, כי כולם לא באו. את הפאלי, מתחלפת מפקדת מגורים, וכשהן מתחלפות הן נהיות ממש משוגעות. אז היה הרבה שיגעון שהתחלק על מעט אנשים, התוצאה זה שמתייחסים אלי כמו אל חרא, או גרוע מזה, כמו אל חוגר. כשחזרתי למדור שלי שאלתי את עצמי למה אני עושה את זה, ועניתי לעצמי שאני עושה את זה בשביל חברי החדר שזה חשוב להם, נראה לי שזו תשובה מספקת. בכל מקרה זה לקח לי איזה שעה מהיום, אז זה גם משהו.

ספוילר Into the wild

ביום חמישי בערב השלמתי את צפיית הסרט “Into the wild” שבתכלס היה נחמד והכל. בסוף הסרט יש תמונה של הבחור האמיתי באלסקה. מצאו את התמונה הזאת אחרי שהוא נמצא מת באוטובוס שלו, והתמונה הייתה לא מפותחת בתוך המצלמה. הוא ממש דומה לבחור בסרט, שזה גורם לך לחשוב שהוא בעצם היה הבחור בסרט, ואז זה נורא מרגש שאנשים כאלה קיימים. מה שקרה בתכלס זה בטח שהייתה העצמה שלו בסרט, והוא לא היה כזה אדיר כמו שעשו אותו. ממה שהבנתי בכלל ליד “אוטובוס הקסמים” הייתה בקתת ציידים, וככה הוא שרד ולכן מצאו אותו ציידים כמה שבועות אחרי שהוא מת.

אני לא באמת יודע מה אני חושב על הסרט הזה, הוא די נחמד, אבל לא הצלחתי לאהוב אותו. אולי פשוט זה מתחבר לזה שאני לא מאמין לו. יש לו כל מיני מסרים יפים, אבל אני לא חושב שהבחור הזה היה קיים. חוץ מזה, לצאת אל הטבע לשנים זה ממש מנוגד למה שאני יותר אוהב, שזה להיות בשיעורים ובספריות. אולי אני אוהב את זה כי זה נוח לי, אבל אני לא יודע.

ספוילר Into the wild

יום שישי קמתי ממש מוקדם בבוקר, אפילו רבע שעה לפני השעון המעורר. קמתי כי החתולה קפצה עליי, זה לא היה מאוד נחמד מצדה. נהגתי סבבה בשיעור נהיגה, חוץ מהאנשים שדרסתי במעברי חצייה, אני חייב להפסיק לעשות את זה. סיימתי את השיעור ונסעתי לטבעון לפגוש את הגלבר. היה קצר ונחמד, בר הכתיבה לי את רשימת האנשים שהיא הייתה מעדיפה שהייתי מפסיק את הקשר אליהם, אמרתי לה תודה. יש לה טיעונים הגיוניים לחלק מהדברים, נגיד שהם קצינים. היה ממש קצר כי הייתי צריך לחזור בתחבורה ציבורית, ובתוך טבעון התחבורה מסתיימת מוקדם, מצד שני מיצינו, אז זה היה בסדר.

דיברתי עם שירה בשישי בערב, היא הייתה עייפה מהחיים. קצת שמחתי שהיא דיברה איתי במצב כזה, כאילו חושבים שאני באמת יכול לעזור במצבים כאלה, אני לא באמת יודע אם עשיתי את זה.

אחרי זה ראיתי את היפה והחיה של דיסני, כי אני שכחתי את העלילה של הסרט. מסתבר שהיא מתאהבת בו בתור חיה, ואז הוא הופך להיות בן אדם שנראה כמו טרזן שגילחו אותו. מזל שזה הסתיים באהבה אמת, ובזה שגסטון מת או לפחות מת עד כדי זה שאולי יחזירו אותו כי זה דיסני. איזה מטומטם גסטון הזה יואו. מי שלא זוכר, ספל התה שנקראת גברת פוטס, שרה את השיר “Beauty and the beast”, ובו היא אומרת שזה הסיפור הכי ישן בספר, וזה ישן כמו חרוזים או משהו כזה, לאור כל זאת, ממש התאכזבתי שבסוף הסרט לא היה כתוב שזה מבוסס על סיפור אמיתי. אני מבטיח, אם יום אחד אני אכתוב סיפור על חייזרים או פנטזיה או על ספלי תה שיכולים לשיר, אני אכתוב בהתחלה ובסוף, אולי גם באמצע, שהוא מבוסס על סיפור אמיתי.

ביום שבת לא עשיתי הרבה, דיברתי עם איתי על זה שהוא הבריז לי, והוא אמר לי שאני בכלל הברזתי לו, והוא די צודק בסך הכל, אבל עדיין הוא הרבה יותר אשם. הוא הציע לעשות דברים אחרי סוכות, אולי יום אחד אני אספר אותם כאן אם הם יקרו, לפי איך שאני מכיר את החברים שלי הם לא יקרו. דיברתי ככה עם אבנר ושלמה, זה היה נחמד לשמוע משלמה, את אבנר שמעתי כבר בימים נוספים של השבוע.

עכשיו אני מנסה להוריד ברייבהארט, בגלל שזה מתקשר לעצמאות הסקוטית שלמזל כולנו לא התממשה, אני אומר למזל כולנו רק כי אני חושב שזה יפגע במשק, אבל בתכלס אני לא יודע. לפי 9gag, לפני הבחירות שידרו כל ערוצי הסרטים הסקוטים בלופ את הסרט הזה, כנראה שזה לא נכון אבל גם לא רחוק מהאמת. בשל הביקוש הרב, ירד מהירות ההורדה של הסרט בחצי ממהירות ההורדה הרגילה שלי, כמות ההשפעה של זה די מפתיעה. הפעם הראשונה והאחרונה שראיתי “לב אמיץ” הייתה עם אבנר באמצע הלילה בשנת י”א ביאסא, ניסינו לראות את הסרט עם זוג אוזניות אחד ולפטופ בזמן שחבר החדר השלישי ישן בחדר, זה היה מאוד רומנטי. לא עשינו את זה עוד פעם כי זה היה ממש לא נוח ונרדמנו באמצע הסרט ואפילו לא היה לי כח להשלים אותו. אולי בעצם אבנר לא נרדם ולכן הוא לא התעקש שנעשה את זה.

התחלתי גם לקרוא את Small Gods של טרי פראצ’ט, אני אנסה לקרוא אותו עוד פעם כי הוא היה נחמד בשבילי פעם, יכול להיות שכבר עברתי את הגיל בשבילו. הבעיה שלי בחיים היא מטומטמים עם מוטיבציה, אבל גם זה שאני לא עושה רשימה של ספרים שאני צריך לקרוא או סרטים שאני צריך לראות, ואזז אני מנסה לזכור אותם אבל לא כזה מצליח.

כן, זהו? נראה לי שכן, נלך לישון עם לב אמיץ בטלוויזיה ואלים קטנים בטלפון, ונראה מה יקרה איתם.
אני כרגע מתמחר כתיבת פוסט בבלוג בשעה וחצי, שזה ממש הרבה לעומת מה שחשבתי פעם, אבל לפחות אני יודע מה המחיר כשאני מתעצל ללכת להתקלח ביום שבת או משהו כזה. אני לא יודע אם כדאי שאני אעביר את זה לאזור 5, בתכלס זה יותר נוח אבל אז אני מפספס את הלילה. סבבה, סבבה.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s