“בר שונאת אותי”

אני כותב קצת באיחור, אבל למי אכפת, תמיד בחופש מתבלבלים הימים. בכל מקרה, אתמול לא היה לי כח לכתוב, ואני לא בטוח שיש לי כל כך הרבה מה לכתוב, אז וויתרתי לעצמי והעברתי את זה ליום למחרת.על הטייטל יכתוב בפסקה הבאה.

ביום ראשון נסעתי לפגוש את רועי בלומברג בנמל ת”א, התחלנו בארלוזוב, נסענו לנמל ת”א, אכלנו קצת, ואז הלכנו ברגל לחוף תל ברוך. על אף שהיינו בנמל וממש קרובים לים, כמעט לא ישבנו להסתכל על הים כי לא היה צל ליד המים והיה חם בטירוף, כשישבנו בסופו של דבר להסתכל על המים, היה השתקפות ישירה של השמש מהמים ואז אי אפשר להסתכל על המים. חזרנו לארלוזורוב, ואז נסעתי ברכבת לראות את הסרט “גט” עם הברגל. בר אמרה שבגלל שלא כתבתי ביום שבת על זה שאני נפגש איתם, היא שונאת אותי, והיא ביקשה שאני אכתוב את זה בטייטל. אכלתי שווארמה בחיפה, זה היה רגיל באופן יוצא דופן. אחרי הסרט ישבתי עם גל עוד 45 דקות, ודיברנו על שום דבר בערך.
לגבי הסרט, הוא מדבר על משפט רבני של מסורבת גט ובעלה לגבי גירושין, וכל הסרט מתנהל בתוך בית הדין הרבני. לא כזה התחברתי אליו, כי אני לא אהיה מסורבת גט אף פעם, וזו אחת הבעיות המרכזיות בנושא הזה. בגלל שאני לא מרגיש כל כך קרוב לסיפור הזה, מבחינתי הסיפור הוא בעיה אחת בתוך מכלול ה”משוגעים דתיים מנהלים לי את החיים”. יום למחרת קצת קראתי על המשפט הרבני בגירושין, וחלק גדול מהסמכויות שמוענקות לבית הדין הרבני ניתנו לו בשל כך שרוצים מצד אחד לשמר את הסטטוס קוואו, ומצד שני לדרוש מהגברים לגרש את נשותיהן, אני לא יודע האם הסמכויות ניתנו לו גם לבעיות שהן לא גירושין. בכל מקרה, אחת הבעיות המרכזיות שמעלה הסרט זה שרבנים לא משתמשים בכל העוצמה שלהם כדי לדרוש את הגירושין. בכל מקרה, ביהדות אחרת, רפורמית או מתקדמת או מה שאתם רוצים, בטח היו פותרים את זה אחרת, אבל אצלנו חזקה היהדות האורתודוקסית, אני חושב שזו גם המדינה היחידה בה יהודים חיים והיא חזקה בו. בספר השמאלני שקראתי בכיתה י”ב, ספר על הקשר יהודי<->ציוני, ומתנגד לו, עלתה הטענה שהציונים חיזקו את הקשר דווקא עם האורתודוקסים ולא עם הרפורמים או הפרוגרסיבים, בגלל שאלה מקשים על קבלת היהדות, ולכן אפשר להשתמש בטענות שלהם בשביל להגדיר עם יהודי. ליהדות מתקדמת לא יהיה גיור של שנתיים, ולכן לתוך אוסף האנשים שהם “יהודים” יכולים להתקבל יותר מדי אנשים, וכך לא יהיה אפשר להגדיר רק את העם היושב במזרח אירופה כיהודים, ללא אנשים אחרים. תיקחו מהטענות שלו מה שתרצו, לא טענות שלי. אני, בכל מקרה, מתנגד לאוסף הבעיות שהם “משוגעים דתיים מנהלים לי את החיים”.

ביום שני פגשתי את אבנר, במשך שעתים-שלוש בתל אביב, שוב בפארק שרונה. חיפשנו גלידריה שבה אפשר יהיה לקנות מילקשייק, ובסוף הגענו לאותה רשת בה אכלתי גלידה עם רועי יום לפני. המילקשייקים היו לא הכי מדהימים שאכלתי, אבל הם היו סבבה. אבנר אמר לי שאני מסודר בחיים, אני אמרתי לו שזה לא נכון, ומאז אני לא מדבר איתו. הוא ניסה לאמר שלפחות יש לי איזה שהיא חוט שדרה מרכזי לחיים שלי, ממנו אני יכול להתרחב. אמרתי לו שזה סתם חרטה, ואני פשוט לא יכול לפעול אחרת, וזה גם לא ממש עוזר לי. אני לא יודע אם שכנעתי אותו.

אתמול ארגנתי לי את האורגן או הפסנתר החשמלי בחדר, אני לא באמת זוכר איזה מהם הדבר הזה. זה לקח לי קצת זמן, כי אבא שלי החביא אותו ממש טוב במחסן, ואז להוציא אותו ולארגן אותו בחדר לא היה כל כך פשוט עם מצוקת המקום. אני חושב שבסופו של דבר הגעתי לפתרון די טוב, שלא הגביר בצורה משמעותית את הצפיפות בחדר שלי. היום שלחתי את אבא שלי לקנות לי את המתאם לאוזניות, ועכשיו אני יכול אשכרה לנגן בלי שאף אחד בבית יהיה קשור לזה. ייאיי. מעתה ועד עולם אין לי תוכניות לעשות שום דבר, אז לפחות יש לי את האורגן הזה, אולי הוא יעזור לי.

אמצע שבוע וחג שמח לכולם.

Advertisements

3 thoughts on ““בר שונאת אותי”

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s