השבוע היה טוב מהקודם

לכל שבוע, יש סוף שבוע, ולכל סוף שבוע יש סוף סוף שבוע, כך אפשר להראות שאם צריך לסיים את הסוף לפני שמסיימים את הדבר המקורי, אפשר לראות שהשבוע לא באמת מסתיים לעולם. כך אמר זינו לפני 2500 שנה בערך, וכבר אז לא ממש האמינו לו, בכל מקרה, סוף סוף השבוע ואני כותב את השבוע האחרון, שבאמת היה לו קשה על אף שהוא היה אמור להיות קצר.

יום ראשון התחיל לא טוב, קמתי בבוקר וכל זה. כשהגעתי למדור נועה אמררה לי שהם ראו שהייתי מבואס בשבוע שעבר, אז הם, פוקסי נועה ועוד מישהו, ציירו לי ציור, ותלו אותו, בו אני ונועה מצוירים במקומות שלנו שמחים, וכתוב שם “כאן שמחים בכיף”. התגובה הראשונה שלי הייתה “למה אין לי אקדח ביד?” ואז כמו בסיטקום נועה אמרה לי שפוקסי אמר שצריך אקדח אז הם ציירו ציור עם אקדח, ואז נתנה לי את הציור עם האקדח, והם לא תלו אותו על הקיר מפני שקצינים מסוימים לא הסכימו לתלות על הקיר מטעמי חוסר הומור. זה היה ציור מאוד יפה, אפילו בצד הראש הממשיך את קו האקדח היה פצע יציאה עם חתיכות עור שעפות, אולי גם חתיכות מוח.

בגזרת העבודה בשבוע האחרון עבדתי בצורה סיזיפית ומעייפת כנגד סלע, שאני רואה אותו כבר מתחיל להתדרדר, אבל לפחות אני הרמתי אותו עד ההתדרדרות הבאה. אפילו כמעט סיימתי להרים אותו. בכל מקרה, אז גזרת העבודה הייתה קשה ומשעממת,

ביום ראשון בערב גם דיברתי עם נועה, יישרנו את ההדורים וקצת דיברנו על מה יתקדם בהמשך. רציתי לוודא שהיא לא כועסת עליי או מבולבלת מדי לגבי הסיבה שלא דיברתי איתה בשבוע האחרון. אם אתם תוהים, לא נשארו פילים בחדר, לא חשבתי שיש סיבה או צורך להסתיר אותם יותר. היא הייתה רוצה שנשאר ידידים, אני לא חושב שזה כל כך נורא, פרט לדאגה מרכזית שלי על כך שאני לא אמשיך הלאה במצב הזה, במידה וזה יקרה אני אתנתק יותר. אחרי השיחה נפרדנו לדרכינו, ואני הלכתי לישון, בעיקר בגלל שעון החורף הנקמני.

ביום שני פוקסי הגיע עם פלייסטיישן 2 למדור, ובערב שיחקנו  GOD OF WAR 2 במשך כמעט 3 שעות, אם מחשיבים את הזמן של לנסות להשיג סאונד מהחומרה הקיימת במדור זה יותר מ-3 שעות. מי שלא מכיר, GOW הוא משחק מלחמה גוף שלישי מפגר שמנסה להיות כמה שיותר אפי שהוא יכול. אתה משחק כאיזה אל/בן אל/ חבר של אל או משהו כזה, ואתה במפלצות בגודל של פי 2000 ממך, או ב-2000 אויבים בגודל שלך, עם הכל אתה יכול להתמודד בלחיצת כפתור אחת. יש גם קטעים של Quick Time Events שבו אתה אפילו יותר אפי. בכל מקרה ממש נהנתי לשבת עם פוקסי ולצחוק על כמה שהמשחק מגוחך. פוקסי כבר צרב את GOD OF WAR המקורי כדי שנוכל לעשות כאילו אנחנו מתעניינים בסיפור, על אף שברור לכולם שהסיפור הוא שולי לעומת כמות הטוסטסטרון שניגר מהמשחק הזה.

ביום שני גם פגשתי את הקב”ן שלי, דיברנו על דברים וזה, עשיתי חיקויים שלו, הוא הסכים איתי. סיפרתי לו את הסיפור עם הקצין שלי ופוקסי, שמדבר בעיקר על כמה אנשים יכולים להתעצבן על אנשים על דברים מפגרים, ואני לא מבין למה הם מתעצבנים בכלל. לפחות הוא אמר שנהגתי בסדר בכל הסיפור הזה. גם מתישהו הלכתי לרופא, ואז הוא אמר לי שאין לי שום דבר, זה היה טוב לשמוע.

שכחתי להגיד שבימי ראשון, שני ושלישי הייתה עננה של אף אחד לא יודע מה קורה עם הטיול, ומנסים לפתור בצורה מסוימת את הרצון של כולם, את מזג האוויר, ועוד דברים שונים ומשונים. בכל מקרה, ביום שלישי סגרנו בסופו של דבר שיוצאים ביום רביעי, אז בזמן שלא היה לי כח לעבוד בכלל ביום שלישי, יכלתי לדמיין שמחר אני יוצא לטיול. ארגנתי תיק, והלכתי הביתה. משם קניתי הרבה מרמי לוי, וכשארגנתי את התיק השארתי הרבה דברים מאחור בגלל המשקל הכבד של הדברים. טיפ של וטרנים: אל תקנו שוקולד למריחה של מיטב, נכון שהוא עולה שני שקלים פחות מהשחר, אבל הוא ממש שוקולד רע.

ביום רביעי נסעתי לטבריה, ושם פגשתי את איתי שלמה ונועם, ומשם נסענו לגולן. נועם התעצבן שהטיול היה מאורגן בצורה ממש מבולגנת, אני ידעתי שזה יקרה, ואיתי ושלמה עשו כאילו לא היה אכפת להם מזה, אז החלטנו לא לנהל שיחה על איך היה צריך לארגן את הטיול בצורה יותר טובה. הטיול היה בימי רביעי וחמישי, והיה די כיף רוב הזמן. הלכנו בנחל זוויתן ובבריכת המשושים, וחמקנו מקנסות ותשלומים רבים. היום השני היה קצת יותר קשה לי, אני חושב שנתפסו לי הרגליים באותו יום, אבל בכל מקרה בשלב כלשהו היה לי ממש קשה בעליות וירידות. טוב, אי אפשר להתנגד לעשות ספורט ואז להתלונן על התוצאות.

ביום שישי היה לי שיעור נהיגה, ביום שבת ראיתי פולישוק וגם 4 שעות של stream בtwitch של Civilization beyond earth, שזה משחק Civ חדש שדומה לAlpha centaury הישן (שהוא גם משחק Civilization), כאשר החידוש הוא בשימוש של המנוע של Civilization 5  המתקדם ביותר. אז הרבה דברים מאוד דומים לCIV5 ויש דברים שונים, אבל היה די נחמד לראות את הסטרים הזה. ביום שישי סיימתי את השיעורים באינפי 2 בשעה בערך, קצת רמאות כי פתרתי את רובם בראש לפני זה, אבל זה עדיין משהו. כמובן יש לי טענות לגבי האיכות והקושי של התרגילים של האוניברסיטה הפתוחה, אבל מה זה כבר משנה?

שבוע שלם בקצת יותר מ800 מילה זה לא ארוך, אבל אין מה לעשות. בשבוע הבא אני בשקם לילה בימים מסוימים, אז כנראה שאני לא אחזור הביתה ביום שלישי ואז נחזור על הסיפור הזה עוד פעם או שאני אכתוב ברביעי. לילה טוב לכולם.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s