היום לא נמחקו לי הרבה דברים

חברה, אני מצטער על יום שלישי, לא רציתי שזה יקרה, אבל לא יכלתי לכתוב מחדש את כל הפוסט בשעה כל כך מאוחרת. יכול להיות שחוץ מהשעה זו הייתה גם תחושת האכזבה המטורפת של לכתוב הכל מהתחלה.זה ידוע שרוב משחקי ה-RPG שלא מסיימים זה בגלל שנהרסת השמירה, ואז צריך לחזור פחות או יותר 20 דקות בשעות משחק, ואז מוותרים, אותו דבר. דרך אגב, ללא ספק זה בשל תקלה שיש להם שלא הייתה בשבועות הקודמים, שבה בכל פעם שחוזרים לעמוד אחרי שיוצאים ממנו, נטענת השמירה האחרונה של המסמך מהשרת של וורדפרס במקום מהדפדפן, ואז נאבד הטקסט. על אף שיש כפתור של “בדפדפן שלך גרסה עדכנית יותר” לא קורה כלום אם לוחצים עליו. בעסה. כנראה כדאי שאני אתקין וורד במקום להתבכיין על זה.

אני מתכנן על שבוע טוב בשבוע הבא. יש מחר בבוקר עבודה שיכולה להיות או כיפית או לא כיפית. קצת לחוץ כי זה פעם ראשונה שלי ולא היה לי מספיק זמן להתכונן על הכל, אבל אני מקווה שאני אוכל עדיין לזרוח. חוץ מזה, מיום שני נועה לא נמצאת, אז מצד אחד יהיה יותר שקט במדור וכמות האנשים המעצבנים תגדל יחסית, אולי, מצד שני זה מרגיע.

ביום רביעי התבשרתי על הדבר הטוב ביותר שהולך לקרות בחודש הקרוב, וזה טיול ענפי בצפון. זה כאילו הכל משתלב, גם טיול עם הענף שאני לא קשור אליו, וגם כנראה נצא מהמרכז לצפון ונחזור אליו, ואני לא אוכל להגיע מהצפון, ויחד עם הכל זה הופך להיות ערמה של חרא. לפחות זה יהיה יותר טוב מהטיול הענפי הקודם בשומרון, טוב זה בעצם יכול להיות. הרמ”ד הקודם שלי אמר לי לפני הטיול שהוא רוצה שאני אלך כי זה יהפוך את העבודה שלי ללא מונוטונית ואני אזכור את בזמנים שהיא תהיה, זה לא עזר, וכל מה שאני רוצה זה לעשות את העבודה שלי וזהו, אני לא צריך את כל החרא שעוטף את זה, בעיקר לא מהענף החדש שבו אין לנו קשר בכלל. מאפיין מאוד חשוב של הענף זה שלאף אחד לא אכפת מהצפונים, אז אני מאמין שלא יהיה להם אכפת גם הפעם.
אני חושב שאנחנו חוזרים עוד פעם לדיסוננס שיש לי בין דברים משמעותיים ואטרקציות. אני בסדר עם אטרקציות, אבל אני לא חושב שהם הדבר הכי טוב בעולם, ואני חושב שאם הענף לא יכול לייצר דברים משמעותיים עדיף שהוא לא יעשה שום דבר. ספציפית כנס הענף שהיה בשבוע שעבר היה יכול להיות מאוד טוב בהקשר הזה, בתנאים מסוימים, אבל הוא לא היה. בספר עולם חדש נפלא, שקראתי לפני שבוע בפעם השנייה על אף שאני לא זוכר שקראתי בפעם הראשונה, מוגדר עולם מודרני של אטרקציות ללא דברים משמעותיים, ובו בחור נמוך ממעמד גבוה שלא יכול לסבול את זה, אבל ברגע שהוא מלך העולם הוא דווקא בסדר עם זה. בכל מקרה, כמעט הזדהיתי עם הבחור הזה, אבל לא הצלחתי, היה משהו שלא הסתדר לי איתו.

אני צריך להסתפר, השעון שלי לא אמר לי את זה.

עוד ביום רביעי, אני זוכר שעשיתי דברים, אבל אני לא זוכר מה. אני חושב שבערב לא עשינו כלום, חוץ מזה שקצת עשיתי שיעורים לקראת ההגשה ביום שישי. עשיתי קצת פדיחות מול גל כששכחתי את משפט לגרנג’, שמתאר קשר מסוים בין ערכי הפונקציה לנגזרת שלה. גם התחמקתי מהקצין שלי לגבי זה שאני לא התכוננתי להגיע ביום חמישי לארוחת הקבע, וגם מרוב אנשי המדור, אבל הוא היה המשמעותי ביותר לנטרול מהאנשים שלא ידעו למה לא באתי. ביום חמישי על הבוקר דיברתי איתו על זה שאני לא הולך להגיע, אבל לא סיפרתי לו למה, הוא גם שאל אותי על קטגוריה כלשהי ללמה אני לא בא, לא נתתי לו. הוא אמר לי משפט יפה, שאני יכול לספר לו או שאני יכול לספר לפוקסי ואז הוא יגלה את זה מפוקסי, אמרתי לו שהוא מוזמן לשאול את פוקסי אבל אני לא חושב שהוא יספר לו. למי שלא זוכר, לא רציתי לבוא כי נועה והחבר החדש שלה יהיו שם, ולא רציתי להיות בסיטואציה הזאת. גם לא רציתי להיות בסיטואציה שבו האנשים החופרים של המדור יגלו דברים, ואז אני אצטרך לשמוע על זה מאה פעם. מאוחר יותר, כשישבתי איתו לפגישת עבודה, הוא ניסה לשכנע אותי עוד פעם לבוא, הפעם עם טיעונים קצת רגשיים. זה גם לא עבד.

נזכרתי מה עשיתי ביום רביעי, בעזרתו של פוקסי, ישבתי עם חבר ישן מיאס”א שעבד פעם בבסיס ועכשיו נמצא בבסיס עלום שם במרכז הארץ. טוב הוא לא כל כך עלום שם. הוא היה שם בגלל שהוא היה בריתוק, נהנתי מאוד לשבת איתו. זה כיף לשבת איתו לפעמים, לשבת איתו כל יום זה פחות.

ביום חמישי היה לי פגישת עבודה עם הקצין, וגם הייתה ישיבת מדור שהתארכה ממש על אף שהיא הייתה רק שעה. כנראה שזה היה גם בגלל שהיא התחילה באיחור, וגם כי כולם אומרים אותו דבר. הפיסטים החדשים היו שם, ואני חושב שהם לא התרגשו במיוחד, גם בגלל שאחד מהם אמר לי. הם עדיין רחוקים ממני, גם בגלל שהם לא נשארים לישון בבסיס. מאוחר יותר ברחתי החוצה בשקט בשקט לפני שישימו לב שאני לא מגיע לארוחת הקבע, ואני מתכוון בעיקר כשהרמ”ד סובב את הראש ולא הסתכל, ומשם הלכתי לשיעור נהיגה שהיה די מזעזע. הרגשתי תסכול מטורף מהשיעור הזה, אבל למחרת היה לי שיעור נוסף שהלך ממש טוב, הכי טוב אפילו. כנראה שהשילוב של כמה שיעורים בשבוע וחוסר עייפות.

עוד משהו שלא ייאמן שקרה ביום חמישי, זה ששירה דוידזון דיברה איתי למשך שעתיים בערך. זה לא קרה כבר שנים, והאמת שהתגעגעתי, בר יכולה להעיד. אוקיי, זה בעצם לא קרה שבועות, אבל זה גם הרבה. שירה החליטה שהיא מפחדת שאני אתאבד, אני לא יודע למה, אני לא רואה באמת סכנה לזה.

לאחר השיעור הלכתי לפגוש את הגלבר ויובל בחיפה, שם גברתי על כל ההתנגדויות וראיתי את הסרט של משחקי הרעב 3. היו שם כל מיני דברים שלא הסתדרו לי בסרט, כמו למה לעזאזל הם שמו לי פרסומת לסרט כשהלכתי כבר לראות את הסרט?! אני חושב שהם אפילו שמו את זה פעמיים, אבל יכול להיות שזה פשוט קטע המשך של הפרסומת המופרד בפרסומת אחרת. יובל החזיר אותי לעפולה, נחמד מצידו.

ביום שבת לא עשיתי כלום, והנה אני כאן מול שבוע חדש נפלא. אבנר אולי יגיע אליי לחמישי שישי, ואולי אני אפגש עם שירה ושלמה בשני, נראה מחר. גם, בחמישי יש חופש כנראה. לילה טוב לכולם.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s