ספידראן של כתיבת פוסט בבלוג

טוב, היום אני אעשה ריצה מהירה ונראה כמה מהר אני יכול לכתוב את זה, כי שוב פעם התחלתי באיחור ואני לא יודע מה אני אעשה מחר כי אני רוצה חופש אבל אני לא יכול משיקולים שונים.

השבוע הייתי אבא מחליף לבן של יאיר, וזו הייתה עבודה די קשה שבסופו של דבר לא הוערכה כראוי, אבל כנראה הייתה כן מתגמלת. היא לא הוערכה, כי הבן-זונה כפוי הטובה הזה נעלב מזה ששמחתי להיפטר ממנו ביום חמישי, וגם צחק עליי שהלכתי הביתה ביום שלישי, אין ספק שברגעים האלו זה היה מעצבן. בכללי הוא אדם די נחמד, אז אני לא עד כדי כך שונא אותו, אבל ביום רביעי כשהגעתי במיוחד בשבילו לבסיס, רציתי להרוג אותו. הוא די מהיר בטירוף בתחומים מסוימים, וזה יפה.

השבוע התחיל עם זה שאחותי הסיעה אותי לבסיס, שזה היה נחמד מצידה אבל לא נראה לי שאבקש ממנה לעשות את זה עוד פעם, כי הכל היה פקוק וזה היה ממש מעצבן, ואפילו איחרתי מאשר שהייתי נוסע באוטובוס, אבל הנסיעה הייתה נחמדה. בזמן הנסיעה התקשרתי לקבוע שיעורי נהיגה, ואז המורה שלי אמר לי שהוא רוצה שאני אגש לטסט ביום שישי, אמרתי לו לא, הוא אמר לי שאין ברירה אחרת, השתכנעתי וקבעתי שיעורים. בגלל זה הייתי בבית גם ביום שני וגם ביום שלישי, וחברי החדר שלי עשו כאילו הם נעלבו שלא הייתי. אז היו לי שיעורים בשני, שלישי וחמישי, והיה קר ומעצבן וזה. ביום שישי קמתי ב-6 וחצי כדי להיות ערני לנסיעה לעפולה ב-7 וטסט ב-7 וחצי, נסעתי, נהגתי, נכשלתי, אני מקווה שעוד שלושה שבועות יהיה עוד אחד. אחרי זה אני כבר צריך להשיג טופס ירוק חדש כי כל מה שהיה לי בבית זה טופס ישן, ולא היה לי כח להוציא עוד אחד, אבל יכול להיות שאהיה חייב לעשות זאת, רביעי במספר, אבל זה בעיקר בגלל שאיבדתי אחד, וגם, בכל זאת התחלתי בי”א.

ביום רביעי דיווחו לי שנמצא הפרש של 300 שקל במוצרים/כסף בין המצוי לצפוי בשקם לילה, ודורשים מאיתנו לשלם את זה, שזה לא חוקי לפי תקנות התמ”ת, שהוא משרד הכלכלה היום, ואולי גם לפי חוקי הכנסת, אבל זה רק במקומות שבהם יש יחסי עובד-מעביד, וכמובן בחור התחת שאני נמצא פה אני צריך להגיד תודה שמתייחסים אליי כאל משהו בכלל? אני לא יודע איך להמשיך את המשפט ההוא, אבל מה שבטוח שאני צריך להגיד תודה. ככלל עכשיו אני נמצא בין להתקומם או להתקפל, שכאשר אני מתקומם אני לא משלם כסף אבל אני מסכן את המצב התורני שלי, בעוד שאם אני מתקפל אני עובר על אחד מהעקרונות הגדולים של החיים שלי, וזה לא לשלם על נוחות בצבא, לדוגמא, לא מוכן לשלם 15 שקל בשביל שרוכי גומי, למרות שהם יקצרו לי את קשירת הנעליים ב3 דקות כל בוקר. אז בינתיים העמדתי את הסיטואציה למפקדים האמיתיים שלי, ולא למב”ס שלי, ואני מקווה שאיך שהוא הדבר ייפתר בזה שאני לא אשלם בו”ז שאני לא אעמוד בסכנה. המצב הזה מה זה מסריח, באמת, אין שום סיבה שאני אעמוד במצב הזה, חוץ מהסיבה הבסיסית שלא הייתה סיבה מלכתחילה שאני בכלל אהיה במקום הזה, כלומר בצבא הזה. יש לציין, שאני בכלל לא מפחד לבזבז את הזמן שלי על להיאבק על 50 השקלים האלו, יש לציין ש50 שקל זה הדבר שאני מרוויח ב3 ימי עבודה בערך, ולכן אני לא מאמין שאני אגיע ל3 ימים רצופים של לעבוד, אז לפחות מהבחינה הזאת אני מסודר, חוץ מזה, עקרונית זה מעצבן אותי הדרישות האלה, אבל אני כן מפחד לקום כי אני בעיקר לא רוצה לחזור ללכת בפטרולים ולסדר שולחנות.

ביום רביעי היה לי את הפגישה האישית המפורסמת עם הרשץ היוצא שלי, לא היה לנו הרבה מה להגיד, למרות שהיה נחמד. הוא ניסה לשאול אותי כזה למה לא באתי לארוחת הקבע ההיא, ואמרתי לו שיפסיק לעשות רונדלים כי אני יודע שהוא יודע שאני יודע שהוא יודע. וחבל סתם לבזבז את הזמן. לא הייתה לו בעיה עם זה, ואני אמרתי לו שזה היה מוקדם מדי בשבילי ואני לא מתחרט על זה שעשיתי את זה, לגבי זה הוא אמר שהוא דווקא נהנה להיות במצבים האלו, שזה די מוזר, אבל בסדר… ביום חמישי הייתה שיחת שירגון שהייתה נחמדה, ובה התחלף הרש”ץ שלי לרשץ הבא שלי, וכעת עולה השאלה האם לתת להם שמות. קודם התנגדתי לזה, כי אהבתי לחשוב על הרשץ היוצא בתור תפקיד, אבל הרשץ הנכנס הוא יותר חבר, אז אני לא יודע מה לעשות. כמו תמיד, אעשה את מה שאני אוהב לעשות, ואחכה כדי לראות האם זה נחוץ בכלל או לא. אם זה יהיה נחוץ, לא יהיה קשה להחליף. מחר או ביום שלישי, אני כבר לא זוכר, יש לי פגישה אישית עם הרשץ הנכנס, ובו אתאר בפניו את השנאה שלי לצבא, את זה שבעבודה הוא לא יצטרך לדאוג לי, את זה שאני הולך לעצבן אותו ברמות בענייני חוץ-עבודה, ואת זה שאני הולך לקב”ן. לגבי האחרון הוא ראה את הלו”ז שלי שבו זה היה כתוב, אבל אני לא בטוח אם הוא באמת הבין את זה, או ראה, או הסתכל. לפחות לפי התגובה שלו למייל מסוים שלי ביום רביעי, יכול להיות שהוא חושב שאני חסר ביטחון, גם בעבודה, וזה ממש לא נכון, וזה באסה להתחיל לתקן הבנות לא נכונות של אנשים. הוא בכל מקרה כבר התאכזב מבדיחות האין לי חברים שלי, הוא כבר לא מאמין כשאני מספר לו את הדברים האלה.

על אף שברוב השבוע אני חשבתי שאני לא הולך לעשות שום דבר ליומולדת, הזמנתי כמה חברים ליום שישי או חמישי הקרוב, החל מאבנר, נראה אם זה יתממש או לא. בינתיים האנשים שאישרו אפשרות הגעה יהיו אחלה, אז נראה שהשאלה חמישי או שישי היא היא לב העניין, וזה באמת לא משנה לי.  נראה לי שבזה סיכמתי את השבוע, גם דיברתי השבוע עם אבנר ובר וגל, אבל זה כבר נהיה בנוהל, ואיתי, שהוא אף פעם לא נוהל, על אף שאמרתי לו שכולם מתביישים בו.

מידית לפני תחילת הכתיבה ראיתי speedrun של pokemon red, שמי שלא יודע זה ניסיון לשבור משחקים ממש ממש מהר, כשבעצם הכל חוקי. במקרה הזה, משחק של בערך 20-30 שעות, נגמר ב20 דקות בעזרת שימוש בצ’יטים די משוגעים. ברוב הספידראנים שיש לי כח לראות, זה מתחיל פשוט, הכל נראה רגיל, פשוט עושים את הדברים קצת יותר מהר משאני מכיר, ופתאום איכשהו תופסים גליץ’ שגורם לכתיבה מחדש של המיקום של השחקן, ופתאום סיימת את המשחק. זה תמיד מדהים לראות את זה. למשחקים אחרים הדבר יותר נורמלי, וזה פשוט ניסיונות ממש מדויקים לשחק במשחקים ממש מהר, ומקצרים את הזמנים מ20 שעות ל-4-8 בערך,כתלות במשחק, שזה עדיין הרבה, בשבילי לראות.

אני שונא קור, תפסיקו את הקור המסריח הזה, ובעיקר תפסיקו את הגשם הזה. די, יש כבר מפעלי התפלה, מצידי שהכנרת תמות, אני רוצה לא לקפא מקור. באמת כתבתי מהר היום, אולי כדאי שאני אעשה את זה יותר. לילה טוב לכולם.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s